לקק דמם של ישראל בלק עג 

ערש"ק בלק, בן-צפור תשע"ג

בלק בן ציפור, דרשו חז"ל,מדרש לקח טוב, שבא לקק[1] דמן של ישראל.

אומרת התורה,  וירא בלק, בן-צפור, את כל-אשר-עשה ישראל, לאמרי. ויגר מואב מפני העם, מאד--כי רב-הוא; ויקץ מואב, מפני בני ישראל. בלק ראה את כל אשר עשה ישראל לאמורי.בלק ראה והבין שעם ישראל הינו עם חזק, עם הגובר על כל אשר ניקרה בדרכו, כך גבר על מצרים כך על האמורי.בלק ועמו המואבי יראים מעם ישראל.יראתם הינה כפולה, האחד  ויגר מואב ,מחוזקו של עם ישראל .השני ויקץ מואב אומר רש"י שקצו בחייהם.קצו בחייהם שכן הבינו שלא ניתן להתגבר עלעם ישראל בכח או במלחמה.זוהי הדרך היחידה אותה הכירו, על כן קצו בחייהם בבחינת אם איננו יכולים לגבור על עם ישראל, למה לנו חיים.ע"כ נאלץ בלק מלך מואב, למצוא דרך חדשה אשר בה ינסה להתמודד עם ישראל.

בלק מבין שכוחם של בני ישראל בנפשם ע"כ בוחר הוא בהשמדה נפשית רוחנית.

אומרת התורה הדם, הוא הנפש.בלק מבקש, כדברי המדרש, לקק דמם של ישראל, מבקש לקק את נפשם.בלק אינו מבקש להרגם, הריגה גופנית.בקשתו השמדה רוחנית, השמדה אשר ענינה ריחוק מהקב"ה.ריחוק אשר יביא לידי נפילתם.הלקק הינו השמדה אשר אין תקומה אחריה.

המואבים הרואים את עם ישראל, הנוצח בכל מלחמותיו, מבינים אשר כוחם של ישראל הינו מקרבתם ומחיבורם אל בורא עולם.קרבתם זו הינה קרבה מחוחלטת אשר אינה מאפשרת קרבה לעם אחר על כן קצו בחייהם.קצו בחייהם שכן לעולם, כל עוד עם ישראל קיים, לא יוכלו להתקרב אל מהות הקיום העולמי, הקב"ה.

אומות העולם, בהכירם את מציאות קיומו של העולם, עם ישראל, יבקשו תמיד לערער קרבתנו זו אל בורא עולם וכך לאפשר לעם אחר להיות במקום זה, בבחינת  והיה כאשר תריד, ופרקת עלו מעל צוארך.

אומות העולם מבקשים ויבקשו תמיד, קרבת עם ישראל.קרבה זו בחינתה לקק את דמם של ישראל.עם ישראל מצווה להתרחק מאומות העולם, לא ללמוד ממעשיהם ולא להתדבק בם.

וראו כל-עמי הארץ, כי שם יהוה נקרא עליך; ויראו, ממך.מוראם של עמי הארץ תלוי, בהראות שם ה' על עם ישראל.ראיה זו ראה בלק וע"כ ביקש לפגוע בהם לפי כוחם.כפי שאומר רש"י, שאל בלק מה כוחו של משה מנהיגם של ישראל, אמרו לו כוחו בפיו, אמרו אף אנו נבקש את אשר כוחו בפיו ויקלל את ישראל.

קללה אינה יכולה לחול על אשר שם ה' נראה עליו.ע"כ ביקש בלק ללק דמם של ישראל, בזכות אשר שם ה' נקרא עלינו ואף נראה, לא הצליחה מטרתו, ביקש לקלל ונמצא מברך.

 כי שם יהוה נקרא עליך

שבת שלום

דויד לקס  _{אמתאמתא}

[1] לקק, נלע"ד, משמעותו מלשון ללקק.לשון לקק אין ענינו ליקוק רגיל.ליקוק רגיל הינו קבלת דבר מהאחר אבל השארת העיקר אצלו.לקק ענינו כילוי אצל האחר והבאתו כולו אליי.